1מכתם לדוד כבר כתבנו במזמור בקראי ענני ד טעם מכתם.2שמרני השי"ן נמשכת בגעי"א.3אל אתה יי' אל ויכול. לפיכך אני קורא אליך שתשמרני4כי חסיתי בך: ולא בזולתך.5אמרת ליהוה אדני אתה כנגד נפשו מדבר ואומר: אמרת והודית ליי', כי הוא אלהיך ואדניך וכן הדין עליך; ותאמרי לו גם כן:6טובתי בל עליך: פרשו בו רש"י ורבי משה הכהן גיקטלא: הטובה שאתה עושה לי אינה מוטלת עליך לעשות, כי אינני כדאי, אלא הכל הוא חסד מאתך. ואדני אבי, זכרו לברכה, פרש: הטובה שאני עושה אינה עליך; כלומר: אינה מגעת עדיך, כי לא יתכן ולא יועיל ולא יתן לך, אלא7לקדושים אשר בארץ המה ובא על דרך לאיש כמוך רשעך וגומר איוב לה ח. ולאהבתי אותך אני אוהב אותם שהם קדושים ואני מטיב להם.8ואדירי כל חפצי בם: לאותם שהם אדירי לב מכל בני אדם, וטובים מהם, חפצי בהם להטיב להם, בעבור שהם שומרים ועושים מצותיך. ומפני זה קראם: קדושים ואדירים. ולפרוש הראשון יפרשו לקדושים כן: אינני ראוי לטובתך, אלא לקדושים היה ראויה טובתך. ולפי דעתי: טעם לקדושים דבק עם אמרת ליי', כלומר אחרי שתאמרי ליי' כי הוא אדוניך תאמרי גם כן לקדושים אשר בארץ המה, שתכנעי לפניהם, ותתני להם מעלה עליך ותלמדי ממעשיהם; והכל לתכלית שתלמדי אהבת האל. ועל דרך הזה אמרו רבותינו, זכרם לברכה בבלי פסחים כב ב: את יי' אלהיך תירא דברים ו יג לרבות תלמידי חכמים. ואמר: אשר בארץ כלומר, הקדושים שתמצאי בדרכך לכי אחרי עקבותיהם ותלמדי ממעשיהם. ואדירי איננו סמוך לפי דעתי, כי ימצאו כמותו כמו חלוני שקפים מלכים א ו ד; נטעי נעמנים ישעיהו יז י והדומים להם. ופרוש קדושים ואדירים שכל חפצי בהם לאהבה אותם וללכת בדרכיהם. לקדושים אשר בארץ המה: דרך הקדושים עובדי האל אהבתי, ודרך זולתם שעובדים לאל אחר שנאתי; ואומר אני:9ירבו עצבותם אחר מהרו מאותם האנשים שממהרים לאל אחר. מהרו זה לבדו מבנין הקל מענין מהרה; ואפשר שיהיה מענין מהר ומתן בראשית לד יב; כמו מהר ימהרנה לו שמות כב טו. או פרוש אחר מהרו כלומר: אני אהיה דבק בקדושים ובאדירים וירבו עצבות האנשים, עצבות הממהרים אל אנשים זולתם ללכת בדרכים אחרות שאינן דרכי יי', וזהו הנכון.10בל אסיך נסכיהם מדם חלילה לי שאסיך נסכיהם שהם מדם; על דרך והבאתם גזול מלאכי א יג כלומר: נסכיהם אינם יין אלא דם; כי העולם והנסכים עם מעשים רעים לא יועילו ולא יצילו, אבל ירעו, כמו שאמר: זבח רשעים תועבה משלי כא כז.11ובל אשא את שמותם על שפתי: ואפילו שמות האנשים האלה לא אעלה על שפתי.12יהוה מנת חלקי וכוסי אין לי חלק אחר זולתו כמו אלה האנשים שחלקם ומנתם הכסף והזהב ופעמוני העולם, אבל אני יי' מנת חלקי וכוסי. והמנה והחלק והכוס והגורל אחד, אלא כפל הענין במלות שונות לחזק הדבר כמנהג הלשון; כלומר: כי בכל דברי ובכל עסקי הוא חלקי ואליו כונתי. ופרוש13אתה תומיך גורלי: אתה עזרתני שבחרתי זה החלק לעצמי כמו שאמרו בבלי יומא לח ב: בא לטהר מסיעין אותו. ומלת תומיך בחיר"ק כמו בצר"י; וכן הנני יוסף על ימיך ישעיהו לח ה; הנני יוסף להפליא בחיר"ק כמו בצר"י שם כט יד.14חבלים נפלו לי בנעימים החלקים שנפלו לי במקומות נעימים נפלו לי ובדעות טובות ונכונות.15אף נחלת שפרה עלי: התי"ו במקום ה"א ואיננו סמוך; וכמוהו עזי וזמרת יה שמות טו ב; ישעיהו יב ב; מזמור קיח יד; הבה לנו עזרת מצר שם ס יג; איך לא עזבה עיר תהלת ירמיהו מט כה והדומים להם. וטעם אף: כי דרך אנשי העולם כשיחלקו ביניהם, שכל אחד מקנא חלק חברו וידמה בעיניו, כי חלק חברו טוב מחלקו; ולא כן אני, אף כי עלי שפרה נחלתי וחלקי, ואינני מקנא לחלק אחר כי עמי החלק הטוב.16אברך את יהוה אשר יעצני כמו שפרשנו אתה תומיך גורלי.17אף לילות זאת היתה לי תחלה מאת יי' שהוא יעצני וסיעני בבחרי זה החלק הטוב לעצמי; וגם כן אני בעצמי בכל יום18יסרוני כליותי: שלא אעזוב זאת הדרך אלא אחזיק בה בכל כח. ואמר לילות, כי בלילה יתבודד האדם מעסקי העולם וימצא לבו פנוי. ואמר כליותי, כי הן היועצות כמו שאמרו בבלי ברכות סא א: כליות יועצות לב מבין.19שויתי יהוה לנגדי תמיד בכל דרכי אזכרנו. כדבר שהוא נגד האדם תמיד, שלא יסור מעיניו ומלבו, כן שמתי כבוד האל תמיד לנגדי, כי יודע אני כי הוא מימיני ובעזרתי; לפיכך לא אמוט בכל אשר אלך ואצא. והרב רבי משה בן מימון זכרו לברכה, פרש מורה הנבוכים ג נא:20כי מימיני כאלו הוא יד ימיני שלא ישכח אותה האדם בהרף עין לקלות תנועתה ומפני זה21בל אמוט: כלומר לא אפול.22לכן שמח לבי לפי ששמתיך נגדי תמיד שמח לבי.23ויגל כבודי והוא הנשמה שהיא כבוד הגוף, כי בטוח אני כי בהפרדה מן הגוף תדבק אל בוראה.24אף בשרי בעודני בחיים25ישכן לבטח: שתצילני מכל נזק. ובדרש שוחר טוב ובבלי בבא בתרא יז א: אחר מיתה, שלא שלטה בו רמה ותולעה.26כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת: כי ידעתי כי באחזי בחיים, והוא הדרך הישרה שאני בה – וזה שאמר חסידך - ; ידעתי כי לא תעזב נפשי לרדת שאול עם הגוף אלא תקימנה אל כבודך. ובדרש שוחר טוב: כל מי ששומע קללתו ושותק בדין שיקרא חסיד. לא תתן כפל הענין במלות שונות.27תודיעני ארח חיים שבע שמחות את פניך נעמות בימינך נצח: דרך תפלה שיודיעהו האל הדרך שיזכה בה לחיי העולם הבא, כלומר: שישכילהו ויבינהו הדרך ההיא שתחיה הנפש בהפרדה מהגוף ותזכה לשבע שמחות את פניך ולנעמות בימינך; שאותן השמחות והנעמות תהיינה נצח עד עולמי עד ואין להן הפסק; וזהו תענוג הנפש, וטעם את פניך ובימינך, כי הפנים והימין הם הכבוד כמו ישבו ישרים את פניך תהלים קמ יד; וכן בימין כתוב שם קי א: שב לימיני.
